ההתמודדות עם הבדידות, אובדן משמעות וירידה בתפקוד בגיל השלישי מחייבת פתרונות טיפוליים המשלבים גוף ונפש. כולנו הרי מכירים ויודעים שהחבר הכי טוב של האדם, הוא הראשון שעולה במחשבתנו כשעולה צורך להפגת בדידות, לאירוח חברה וכמובן לתחושת ביטחון והגנה – לילדים ולקשישים כאחד.
ובאמת, כשההורים שלנו מזדקנים, מעבר למצבם הבריאותי, כל כך קשה לנו לראות אותם בודדים, באנרגיה ירודה יותר – כשהרגעים הכי משמחים שלהם בשבוע, הם לרוב כשאנחנו מגיעים לביקור וכמובן הנכבדות והנכדים. מי לא חשב/ה על כלב להורים שלו, כזה שישמח, יצחיק, יעיר וימלא את הבית באנרגיה של צחוק ותנועה.
הכלבים, אינם רק מקור לנחמה – אלא גם כלי שיקומי לכל דבר. הקשיש חוזר, אחרי שנים רבות לדאוג למישהו אחר, להנהיג, להוביל, להורות ולטפל. לצד זאת, נהנה מהתמסרות ותלות רגשית מלאת אהבה, מרגיש נחוץ. כתוצאה מכך, תחושת הביטחון והמסוגלות משתפרות מיידית.
מניעת התדרדרות קוגניטיבית ורגשית
כלבים מגבירים מוטיבציה, פעילות גופנית מתונה, שיח ורגש. חולי דמנציה החלו לשיר, לדבר ולשתף כאשר כלב טיפולי היה בסביבתם. חוקרים מאוניברסיטת בר אילן (2020) מצאו כי בקרב קשישים סיעודיים, נרשמה ירידה של 40% במדדי דיכאון לאחר 12 מפגשי כלבנות טיפולית.
שגרה, ערך עצמי וקשר אנושי
הכלב מעניק סיבה לקום, מטרה לפעול, וחבר שמחכה. זוהי חוויה של משמעות – גם בגיל בו רבים מרגישים ששכחו אותם. עבור חלקם, הכלב הוא לא רק מטפל – הוא הגורם האנושי ביותר שנותר.
אבל איך נשכנע את ההורים?
הם יאמרו שאין להם כח, שלא יהרוס את הריפוד ומי יצא לטיול בגשם?…..אבל מי יודע, אולי פשוט נגיע בוקר אחד לביקור עם כלב חדש ונחכה לניצוץ והתאהבות ממבט ראשון…
ביבליוגרפיה:
- Bar Ilan University (2020). Therapeutic impact of animals on depression in elderly care homes.
- Banks, M. R., & Banks, W. A. (2002). The effects of animal-assisted therapy on loneliness in an elderly population in long-term care facilities. The Journals of Gerontology Series A, 57(7), M428-M432.
